כושר עבודה – כלומר היכולת שלנו לממן את הוצאות המחייה על בסיס הכישורים המקצועיים, הניסיון שצברנו בשוק התעסוקה וההשכלה שרכשנו – הוא נכס יקר ערך. אמנם כולנו מבוטחים באופן אוטומטי על-ידי המוסד לביטוח לאומי, אבל כדי לקבל כיסוי מלא באמת נדרש גם ביטוח פרטי. בחלק מהמקרים ניתן ליצור את הכיסוי הרצוי במסגרת החיסכון הפנסיוני, ולכן כדאי לדעת באילו מקרים חובה לכלול גם רכיב הפרשה לאובדן כושר עבודה כשהעובד מבוטח בביטוח מנהלים.
ההבדלים בין אפיקי החיסכון הפנסיוני מבחינת הפרשה לאובדן כושר עבודה
בקרנות פנסיה ישנו תמיד רכיב הפרשה לאובדן כושר עבודה. בקופות גמל אין אופציה לביטוח שכזה, ואילו בביטוחי המנהלים כל חוסך רשאי לבחור אם הוא רוצה לכלול רכיב הפרשה לאובדן כושר עבודה או לא (ובאופן דומה להחליט האם ירצה לכלול ביטוח חיים). חשוב להדגיש שההחלטה היא של העובד, והמעסיק לא רשאי לכפות עליו לצרף רכיב שכזה.
באופן טבעי, כשחלק מההפרשות לביטוח המנהלים מופנות לטובת הפרשה לאובדן כושר עבודה, החלק של החיסכון מצטמצם. בהתאם, ההחלטה האם להוסיף את הרכיב או לוותר עליו תלויה בגורמים רבים, וביניהם האפשרות לזכות בהטבות שונות דרך המעסיקים, קיומן של פוליסות ביטוח אחרות ועוד.
בהקשר זה, כדאי לזכור שבסך הכל מופרשים לביטוח המנהלים לפחות 18.5% מהשכר – כש-6% הם על חשבון העובד, 6% נוספים הם ההפרשות של המעסיק עבור רכיב הפיצויים ועוד 6.5% הם הפרשות המעסיק עבור רכיב התגמולים. במידה ותרצו להקצות חלק מהחיסכון לטובת ביטוח למקרים של אובדן היכולת להתפרנס, כדאי לשקול את האופציה להגדיל את ההפרשות החודשיות של אובדן כושר עבודה לעד 7% – אם מוסיפים ביטוח אובדן כושר עבודה אחוז מהשכר הוא סכום לא גבוה (למשל עבור שכר של 10,000 ש”ח מדובר על עוד 100 ש”ח) ומצד שני תזכו לתוספת חשובה לשקט הנפשי שלכם.
מהו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים וכיצד הוא משפיע על ההחלטה?
בחלק מהמקרים שבהם מגיעים יחסי עובד-מעביד לסיום, העובד זכאי לפיצוי על כך. סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים מאפשר להמיר את הפיצוי הנ”ל בהפרשות מוגדלות של המעסיק לביטוח המנהלים או לקרן הפנסיה – 8.33% בחודש במקום 6%.
בהתאם, כשבין העובד למעביד נחתם חוזה שכולל את סעיף 14, חובה לכלול בביטוח המנהלים גם רכיב הפרשה לאובדן כושר עבודה.
מהו התשלום החודשי אותו מקבלים במקרה של אובדן כושר עבודה?
במקרים שבהם מוגדר אובדן כושר העבודה כ”מלא”, כלומר נקבע שיעור של 75% ומעלה, הפיצוי החודשי יהיה 75% מהשכר הממוצע במשך השנה שקדמה לאירוע שגרם לאובדן היכולת להתפרנס. אם צירפתם לביטוח הבסיסי הרחבה למקרים שבהם אובדן כושר העבודה הוא חלקי – בין 25% ל-74% – הפיצוי הוא בהתאם לשיעור הפגיעה.
המלצה נוספת היא לבחור את הגוף שיבצע את הביטוח גם על סמך רמת השירות, ובפרט המוכנות לשלם את הפיצוי הנ”ל כשהמבוטח סובל מפגיעה ביכולתו להתפרנס. במקרים שבהם חברת הביטוח מנסה להתחמק מהמחויבות שלקחה על עצמה, כדאי להסתייע בשירותיו של עורך דין לאובדן כושר עבודה – רצוי כזה בעל ניסיון רב בתחום המורכב.
