גיל הפרישה הרשמי במדינת ישראל עומד על 62 לנשים ו-67 לגברים (נכון ל-2019) – אבל ישנם לא מעט בני אדם שממשיכים להתפרנס גם בגיל מבוגר יותר. עבור מי שלא יצא לפנסיה, כושר העבודה הוא עדיין נכס משמעותי. על-מנת להגן על נכס זה ולמנוע פגיעה כלכלית – שבעשור השביעי לחיים ובוודאי מאוחר יותר עלולה להיות קשה במיוחד – חשוב לבטח אותו, והפוליסה המתאימה היא באופן טבעי אובדן כושר עבודה אחרי גיל פרישה.
למה חשוב לקרוא בקפידה פוליסות ביטוח?
ב-2017 נכנסה לתוקף רפורמה מקיפה לגבי ביטוחי אובדן כושר עבודה. בעקבות הרפורמה, ברירת המחדל של כל פוליסה שכזו כוללת הגבלת גיל – הביטוח תקף רק עד לגיל 67.
בהתאם לכך, מי שכבר עבר את הגיל הנ”ל וכושר עבודתו נפגם כלל אינו מכוסה. באופן דומה, מי שכושר העבודה שלו נפגע בגיל 63 יקבל את הפיצוי הנקוב בפוליסה במשך 4 שנים בלבד ולאחר מכן ייפסקו התשלומים מחברת הביטוח. במקרים רבים המבוטחים כלל לא מודעים לכך, וכשהם מגלים זאת ברגע האמת נוחתת עליהם מהלומה כלכלית משמעותית.
הדרך להימנע ממצוקה כספית דווקא בגיל שבו המשאבים הולכים ומידלדלים וקשה עד בלתי אפשרי ליצור מקורות הכנסה חלופיים היא לקרוא בקפידה כל פוליסה – ובמקרה של אובדן כושר העבודה לרכוש מראש פוליסה שמתאימה לצרכים הספציפיים של המבוטח.
באילו מקרים כדאי לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה אחרי גיל פרישה?
באופן טבעי לא בכל מקרה כדאי לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה אחרי גיל פרישה. הסיבה לכך פשוטה: ככל שהגיל שבו פוקע הביטוח מאוחר יותר, כך תשלמו פרמיה גבוהה יותר.
אם למשל אתם מועסקים בתחום שבו נהוג לצאת לפנסיה בגיל הפרישה הרשמי או אפילו מעט לפני, תוכלו להסתפק בפוליסה הסטנדרטית. גם אם המקצוע שרכשתם הוא כזה שקשה לעסוק בו גם בגיל 70 או יותר, ומן הסתם לא תעבדו אחרי גיל 67, ככל הנראה מדובר בהרחבה מיותרת.
לעומת זאת, למי שמתפרנס בתחום שאפשר לעבוד בו גם כשהיכולות הפיזיות פוחתות, והוא מתעתד להמשיך לעבוד, ובפרט אם השכר גבוה – מומלץ בחום לרכוש פוליסה שתקפה עד גיל 75 (או אפילו יותר, בהתאם לצרכים הספציפיים שלו).
עוד כדאי לדעת שישנם מצבים שבהם חברות הביטוח מנסות להתחמק ממילוי המחויבות שלקחו על עצמן. במקרים אלה מומלץ להיעזר בניסיון ובמומחיות של עורך דין לאובדן כושר עבודה כדי למצות את הזכויות.
