דע את זכויותיך

תקנות חובת מכרזים

חוק חובת המכרזים ותקנותיו (המדריך המלא)

חוק חובת המכרזים הוא אחד המרכיבים המשמעותיים ביחסים בין המדינה והגופים הציבוריים השונים לבין האזרחים. חוק זה, שמפרט את המקרים בהם חובה לערוך מכרז בטרם רכישת מוצרים ושירותים ובמסגרת בחירת חברות שיבצעו עבודות ציבוריות שונות, חוקק ב-1992. אמנם גם קודם לכן היו הלכות משפטיות שנקבעו על-ידי בג”צ במסגרת עתירות שעסקו במכרזים, אבל גם כך מדובר בחוק שחולל שינוי משמעותי מאוד בתחום ובפרט הגביר את השקיפות לטובת כלל הציבור ואיפשר לבעלי עסקים ליהנות מהזדמנויות אמיתיות לצמוח

אילו גופים כפופים לחוק חובת מכרזים?

על-פי סעיף 2 של חוק חובת מכרזים, כפופים לו ומחויבים בעריכת מכרזים המדינה, כל התאגידים הממשלתיים, המועצות הדתיות, קופות החולים והמוסדות להשכלה גבוהה אשר מתוקצבים בכספי ציבור. חשוב להדגיש כי משרדי הממשלה כלולים כמובן בחוק, וכך גם יחידות הסמך – ובפרט צה”ל, משטרת ישראל, השב”ס, כנסת ישראל ובית הנשיא. גם על חברות ממשלתיות, כולל חברות בת, ותאגידים סטטוטוריים דוגמת המוסד לביטוח לאומי, הרשות לניירות ערך, רשות המסים, רשות שדות התעופה ועוד חלה חובת עריכת מכרזים.

באילו מקרים חובה לערוך מכרז?

חוק חובת המכרזים ותקנותיו מחייב את כל המוסדות הנ”ל לגבי כל עסקה בטובין (כלומר רכישת מוצרים כגון מערכות מחשב, ציוד משרדי וכו’), עסקה במקרקעין, רכישת שירותים (שמירה, פינוי אשפה, ניקיון ועוד) וביצוע עבודות שונות כגון סלילת כבישים, הקמת מבני ציבור, בניית גשרים וכו’.

לעומת זאת, חוק חובת מכרזים לא רלוונטי לגבי המכרזים שתכליתם בחירת עובד/ת למשרה ציבורית כזו או אחרת – תחום זה מוסדר בדיני העבודה.
עוד חשוב לדעת שישנם גם מקרים שבהם גוף ציבורי פטור ממכרז. לפי סעיף 4 בחוק, שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לפיהן עבור סכומים מסוימים או עסקאות מסוגים ספציפיים לא תהיה חובת עריכת מכרז (או לחילופין אפשר יהיה לערוך מכרז סגור ולא פומבי). תקנה שכזו מחייבת את אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

מהן תקנות חובת מכרזים?

שנה לאחר חקיקת חוק חובת המכרזים, שלמעשה מהווה מעין מסגרת כללית, החלו להתגבש התקנות הספציפיות שיוצקות לתוך החוק תוכן מעשי.
בין השאר מפרטות התקנות, שבאופן טבעי מתעדכנות מעת לעת, מהי החובה של הגופים הציבוריים בנוגע לקביעת תנאי סף להשתתפות במכרזים, אופן פרסום המכרזים הפומביים, מסמכי כל מכרז, הערבויות הנדרשות, הסוגים השונים של המיונים, אמות המידה לבדיקת ההצעות ועוד.
עוד חשוב לדעת כי לא כל הגופים הציבוריים שמחויבים בעריכת מכרזים כפופים לאותן תקנות. תקנות חוק חובת המכרזים לא חלות למשל על משרד הביטחון והחברות שפועלות בתחום זה (רפא”ל, תע”ש, התעשייה האווירית) – עבור גופים אלה ישנן תקנות נפרדות. גם המוסדות להשכלה גבוהה שמתוקצבים בין השאר על-ידי המדינה נדרשים להתנהל על-פי תקנות ספציפיות עבורם.

האם חוק חובת המכרזים מחייב גם חברות עירוניות?

נכון למועד כתיבת תוכן זה, התשובה היא לא.
חוק חובת המכרזים ותקנותיו מחייב את הרשויות המקומיות, אולם החברות העירוניות פטורות מחובת קיום מכרזים – כך על-פי פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 2018. בג”צ נדרש להכריע בין שני אינטרסים שמתקיימת ביניהם גם סתירה מסוימת: מצד אחד חובתו של גוף ציבורי לאפשר הזדמנות הוגנת ושוויונית לבעלי עסקים רבים ככל האפשר כשמימון העסקה הוא מכספי ציבור, ומצד שני החובה של התאגידים העירוניים למלא את המטרות שלשמן הוקמו כשלשם כך נדרש חופש פעולה מירבי.
יחד עם זאת קבע בג”צ כי אי החלת תקנות חוק חובת המכרזים גם על התאגידים העירוניים אינה סבירה. המדינה נתבקשה לבחון מחדש את גישתה לנושא, כך שייתכן כי בעתיד (הלא רחוק) גם החברות העירוניות יידרשו להתנהל בהתאם לחוק מ-1992.

האם ישנה העדפה במכרזים לעסקים קטנים?

החל משנת 2016 חוק חובת מכרזים כולל גם התייחסות ספציפית לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים – כאלה שהמחזור השנתי שלהם הוא עד 100 מיליון ש”ח ומספר העובדים בהם הוא עד 100. העזרה לאותם עסקים, שמספרם מוערך בכ-500,000, היא יוזמה של חבר הכנסת רועי פולקמן ובין השאר היא כוללת פטור מתשלום דמי השתתפות במכרזים ששווי העסקה בהם הוא עד 50 מיליון ש”ח.
בנוסף קובע חוק חובת המכרזים כי על עורכי המכרזים לוודא שהם מתאימים גם לאותם עסקים זעירים, קטנים ובינוניים.

רוצים להתייעץ עם עורך דין מכרזים? לחצו כאן!

שתפו חברים >>

Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

כתבות נוספות:

תגובות / שאלות:

Call Now Button
צור קשר
close slider



דילוג לתוכן